הליכה קצרה של כשעתיים מלוקלה מביאה אותנו לכפר פאקדינג. מסיבה לא ברורה התחלתי לשמוע את הגרון זועק מכאב, ואת הראש בועט בכוח בעצמו. חליתי. נזלת, כאב גרון וכאב ראש במכה אחת בלי אזהרה מוקדמת. השכם בבוקר חשבתי אם אני מסוגל בכלל ללכת או שאני צריך יום מנוחה לפני התחלת הטרק, שכן באותו היום היינו אמורים לעלות קילומטר גובה. החלטתי ללכת. בהחלט יום קשה. ההליכה בטרק הזה מלווה גם היא בנופים מדהימים, מפלים, נחלים ונהרות בדומה לאנפורנה, אך השוני הוא שהעליות והירידות הרבה יותר תלולות- דבר המקשה על עניין המחלה. אחרי 6 שעות הליכה ועלייה תלולה מאוד של 800 מטרים הגענו לנמצ׳ה. נמצ׳ה נחשבת כפר אך למעשה היא עיירה קטנה עם המון המון גסטהאוסים, בנק,סופרמרקטים, מסעדות, מאפיות וחנויות. בנאמצ׳ה עושים יום מנוחה כולם על מנת להסתגל לגובה, מה שהתאים לי בול ביחס למצב ביום הקודם וביום עצמו. הלכנו לאחד הג״ה והיינו צריכים להטעין את הפלאפונים. נאמר לנו שהטענה עולה 300 רופי. ״300 רופי ?!״ אמרנו והחלטנו לא להטעין. חזרנו לחדר ואז ראיתי שמעל המיטות יש הכנה למנורת לילה עם חוטי חשמל ומפסק. אחת שתיים אירגנתי פינת הטענה מצויינת כשחיברתי את חוטי החשמל למפצל ולחצתי על המפסק. חצי רופי לא שילמנו על ההטענה. ביום שלמחרת הודיעו לנו כי אנו צריכים לעזוב שכן כל הג״ה מוזמן... חיפשנו ג״ה אחר ומצאנו. הלכנו להתקלח ויצאנו לחנויות למלא את מלאי העוגיות ההולך ואוזל שלנו. מצבי השתפר פלאים ! החלטנו לקנות מקלות הליכה (אחד לכל אחד) כדי שיהיה משהו שקצת ייבלום את הירידה ע״מ שלא נדפוק הברכיים.
למחרת היום השכמה מוקדמת והתחלת הליכה לכפר הבא...
בתמונות: "נאמצ'ה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מה אתם חושבים ?