מהכפר לעיר

ביום שלמחרת עשינו את דרכנו באוטובוס מקומי לבגנס טל. כשהגענו לעיירה בגנס היו לנו 3 אופציות: לקחת מונית, לעלות על אוטובוס או ללכת ברגל ל״מאג׳יקונה״ (הכפר אליו רצינו להגיע). כששאלנו לגבי האוטובוס נאמר לנו שהאוטובוס הקרוב ביותר יוצא עוד שעה וחצי ומונית עולה הון... בדקנו עם נהגי המונית כמה זמן לוקח להגיע לכפר והם כמובן שיקרו לנו ואמרו שעתיים וחצי.. החלטנו לנסות את מזלנו והתחלנו ללכת. הדרך מלאה יופי, עצים ובעלי חיים. ניתן לראות את האגם הגדול ״בגנס״, וכשעוברנו מעליה לירידה קפץ לידינו קוף ומיד ברח. הליכה בין הכפרים הקטנים שבדרך נותנתלנו הצצה לאורח חייהם של המקומיים- ילדות קטנות רוחצות ילדה יותר קטנה בתוך דלי נחושת, מרכז ויפאסנה ענק באמצע היער ועיזות קטנות מתרוצצות בחבורה. לאחר שעת הליכה הגענו למאג׳יקונה. באותו הרגע שנינו התאהבנו במקום ואת כל הרוגע, השלווה והכיף שהיה שם מילים רק יחווירו ויגמדו ולכן לא אוסיף.

 ביום בו חזרנו מגנס טל קנינו כרטיסי טיסה ל״אברסט בייס קמפ״ לעיירה  בשם לוקלה. הטיסה המריאה מקטמנדו ולכן, לצערינו, היינו צריכים לעזוב את פוקרה ולשוב לקטמנדו. ההגעה לקטמנדו הייתה הרבה יותר רגועה ונוחה מההגעה שלנו מהארץ. קטמנדו שונה ממה שזכרנו והכרנו. אולי בגלל השוק והראשוניות שבלהגיע לנפאל ולמזרח ואולי כי הפעם הגענו באור יום או שבעצם שתי הסיבות מתאימות פה יפה. בכל מקרה, החלטנו שלא משנה מה, הפעם המלון שלנו יהיה טוב גם אם זה אומר שנשלם קצת יותר... אחרי שוטטות קצרה עד בינונית שבה פגשנו בסכומים שלא שמענו עליהם בנפאל (60$ לחדר וצפונה) הגענו ל-KTM Resort. מלון יפה במרכז הטאמל שמצליח לשמור על שקט אמיתי והפרדה מהטאמל. אחרי התמקחות קצרה הורידו לנו את המחיר מ10$ ללילה ל700 רופי ללילה וככה התמקמנו לנו בנוחות בהמתנה לטיסה ללוקלה של היום שלמחרת